לבד או בזוגיות בגיל השלישי: מה באמת עדיף?

יש משהו מפתיע בגיל השלישי. אחרי שנים שבהן זוגיות נראתה כמו יעד מובן מאליו, אפשר פתאום לגלות שדווקא נעים לבד. לא מתוך בדידות, אלא מתוך שלווה. הבית שקט, סדר היום גמיש והבחירה איך להעביר את הערב היא רק שלך. אבל איך זה קורה? הרי במשך חיים שלמים רק רצינו להיות בזוג.

כשהלבד נהיה יותר נוח

יותר ויותר אנשים בגיל השלישי מגלים שדווקא הלבד נותן להם תחושת חופש. יש מי שנהנים מהשקט, מהאפשרות לקום מתי שרוצים, להדליק את האור מתי שנוח, לאכול מתי שמתחשק ועוד.

לפי נתוני הלמ״ס, שיעור המבוגרים שחיים לבד בישראל עלה בעשור האחרון בכ-30%. אבל חשוב להבדיל בין לבד לבין בודד – כשיש חברים, משפחה וקהילה, גם חיים ללא זוגיות יכולים להיות מלאים ומאושרים. רבים מתארים את זה כשלב חדש של עצמאות: סוף סוף אפשר להקשיב לעצמך בלי רגשות אשמה.

מצד שני – היתרונות בשניים

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהיתרונות של זוגיות טובה בגיל זה. מחקרים מראים שחיים בזוגיות תומכת קשורים לתחושת ביטחון גבוהה יותר, למצב רוח יציב ואף לבריאות טובה יותר.
לא בגלל הרומנטיקה, אלא בזכות התמיכה היומיומית. כשיש מישהו לידך, יש גם למי לספר, את מי לשאול ואפילו לבחור לשתוק אבל ביחד.  

זוגיות בגיל השלישי נראית אחרת – פחות סוערת, יותר קשובה, עם פחות מאבקי אגו ויותר שותפות אמתית. זו אהבה של הקשבה וסבלנות, כזו שנבנית מהפרטים הקטנים – חיוך, כוס תה, שגרה תומכת.

פרק ב’: אהבה שנייה, אחרת

לא מעט אנשים מתחילים בגיל הזה פרק ב’. אחרי גירושים או התאלמנות, הם בוחרים לחזור לאהוב אבל רק בדרך שמתאימה להם עכשיו. יש מי שבוחרים לגור יחד ויש מי שמעדיפים לשמור על שני בתים נפרדים. המונח “Living Apart Together” כבר הפך לנפוץ ומשקף גישה חדשה לזוגיות בגיל מבוגר.

זו אהבה רגועה, שקולה, מלאה הבנה ומקום לנשום. לא תמיד יש שם התרגשות, אלא דווקא שקט, חיבור ללא תלות וקרבה בלי ויתור על העצמאות.

גם בגיל השלישי, לא מעט גברים ונשים מחפשים זוגיות באפליקציות וגם בדיור מוגן אפשר לראות אהבות שפורחות.

אהבה של הרגל – לא של סרטים

ויש גם זוגות שחיים יחד עשרות שנים ומכירים זה את זו כמעט כמו את עצמם. האהבה שם נראית אחרת – פחות פרפרים, יותר שגרה, פחות מילים, יותר מבטים שמספרים הכול.

זו לא אהבה מהסוג שזקוק למחוות גדולות. יד שמונחת על כתף או מבט שמחליף משפט שלם הם די והותר. זו אהבה שקטה, לא נוצצת, אבל אמיצה, יציבה ואמתית מתמיד.

לא תמיד לבד זה בודד

גם מי שמעדיף את השקט של הלבד יודע שלפעמים חסר קול אנושי ליד.

מחקרים מראים שבדידות ממושכת עלולה להשפיע על הבריאות, ולכן קשרים חברתיים, גם אם הם לא זוגיים, חשובים לא פחות. בקהילה או אפילו בשכונה פעילה, אנשים מגלים מחדש את הערך של שיחה, חיוך, או מפגש מקרי.

בדיור מוגן בדידות היא לא אופציה. החיים החברתיים כל כך מגוונים ומלאים באירועים, פעילויות, היכרויות, חברויות, כך שנדיר להרגיש בודד. אין ספק שחיים קהילתיים וחברתיים משפיעים לטובה על הערך העצמי, על שמחת החיים וגם על הבריאות. לפעמים לא צריך זוגיות – מספיק להרגיש שייכות.

אז מה באמת עדיף?

אין תשובה אחת נכונה. יש מי שמוצא שלווה בשקט של הלבד, ויש מי שפורח דווקא בזוגיות. ואולי זו בכלל לא שאלה של להיות בזוג או להיות לבד, אלא של איזון, של גבולות ושל משפחה או קהילה עוטפת. הבחירה הנכונה היא זו שמתאימה לך – לקצב שלך, להרגלים שלך, למה שעושה לך טוב. בגיל השלישי, כבר לא חייבים לחיות לפי הציפיות של אחרים, אלא רק לפי מה שנעים וטוב לך.