פעילויות לגיל השלישי – המדריך המלא: ספורט, יצירה, לימוד וקהילה

חיים מלאים לאחר פרישה נשענים על סדר יום המשלב תנועה, עניין, יצירה וחיי חברה. פעילויות לגיל השלישי יכולות ליצור מסגרת שיש בה עצמאות, אתגר מחשבתי, למידה והתנסות בתחומי עניין חדשים. אנשים הבוחנים אפשרויות מגורים בגיל פרישה מחפשים לרוב סביבה שבה הפנאי מנוהל מתוך בחירה וסקרנות.

ברשת מגדלי הים התיכון, שמים דגש על תמהיל רחב של חוגים, אירועים וסדנאות, כך שכל אדם יכול להרכיב לעצמו לוח שבוע שמתאים לקצב ולתחומי העניין שלו.

איך משלבים בין ספורט, יצירה וקהילה לאחר הפנסיה?

ניצול נכון של הזמן לאחר הפרישה מתחיל בהבנה שסדר היום החדש אמור לשרת את הקצב והרצונות שלכם. כדי לייצר יום מאוזן, אפשר לשלב בין תנועה ופעילות גופנית לבין יצירה, מפגש חברתי וזמן אישי.
בתחום הפיזי, לא מדובר רק בהליכת בוקר שגרתית או בהתעמלות קלה. במסגרת דיור מוגן בכפר סבא, למשל, הקים הדייר דני ברקן נבחרת פטאנק שנפגשת שלוש פעמים בשבוע. בעקבות היוזמה שלו ובקשת הדיירים, הרשת הקימה בבית שני מגרשי פטאנק. דני, שרואה בפטאנק אומנות ולא רק ספורט, מדגיש דווקא את הסבלנות וההתמדה: "כשהכדור פוגע, זה תענוג".

גם הפעילות בתוך הבית יכולה לקבל אופי אחר לגמרי לפי מי שמוביל אותה. בת שבע מנדל, דיירת הבית בבת ים, מעבירה שיעורי אירובי לטיני וצ'י קונג. שיעור האירובי הלטיני נמשך 50 דקות ומשלב סיבולת לב־ריאה, גמישות ושיווי משקל, לצד אתגר קוגניטיבי של זיכרון ותיאום תנועות.
לצד התנועה האנרגטית, שילוב של סדנאות אמנות, פיסול, ציור, כתיבה או בישול יוצרים קצב אחר בתוך השבוע. כאן לא חייבים למדוד תוצאה או הישג. לפעמים עצם הזמן שמוקדש לעבודה עם הידיים, לרעיון חדש או לפרויקט אישי הוא מה שנותן לפעילות את הערך שלה.

ומה שמעניין במיוחד הוא שהגבול בין "משתתף" ל"מוביל" אינו תמיד ברור. יש דיירים שמגיעים לחוג, ויש כאלה שמביאים איתם ניסיון ותחום עניין והופכים אותו לפעילות עבור אחרים. כך הפנאי אינו רק משהו שמקבלים, הוא יכול להיות גם משהו שיוצרים.

אילו פעילויות שומרות על סקרנות ואתגר מחשבתי מעל גיל 70?

גם אחרי הפרישה, הסקרנות לא יוצאת לפנסיה. הרצאה טובה, קורס או מפגש סביב נושא חדש נותנים סיבה להמשיך לשאול שאלות, להתווכח, ללמוד ולגלות.
הרצאות בנושאי היסטוריה, מדע, תרבות ואקטואליה הן דרך אחת לעשות זאת, אבל לא היחידה. גם משחקי חשיבה, קריאה, כתיבה ולמידה של מיומנות חדשה יכולים להפוך לחלק קבוע מלוח השבוע. לעיתים החלק המעניין מתחיל דווקא אחרי הפעילות עצמה: בשיחה שמתפתחת במסדרון, בדיון עם אנשים שיש להם נקודת מבט אחרת או ברצון להמשיך לקרוא על הנושא בבית.

לאה קרולי הכניסה את משחק המה ג'ונג לבית בכפר סבא בתקופת הקורונה והתחילה עם קבוצה קטנה של דיירות. כיום פועלות בבית שלוש קבוצות: שתיים לדוברי עברית ואחת לדוברי אנגלית. המשחק, מבחינתה, הוא לא רק בילוי: הוא דורש אסטרטגיה, מעקב אחר המהלכים של המשתתפים האחרים וקבלת החלטות תוך כדי משחק.
העולם הטכנולוגי מוסיף עוד שכבה ללמידה. בבתי הרשת מתקיימים חוגים בתחומים כמו הדפסה בתלת־ממד, רדיו חובבים ותמיכה טכנולוגית שמעבירים הדיירים עצמם.

יונתן מאור מהבית בנורדיה, למשל, מוביל את תחום ההדפסה בתלת־ממד. במסגרת החוג הוא מלמד את המשתתפים את שלבי העבודה, ובמקביל ממשיך ללמוד בעצמו ככל שהטכנולוגיה מתפתחת. באחת היוזמות ביקש ממשתתפים שיש להם נכדים להביא ציורים של "בית החלומות", כדי להפוך אותם בהמשך למודלים מודפסים בתלת־ממד. הביקוש לפעילות גדל עד שהנהלת הבית רכשה מדפסת נוספת.
זו דוגמה טובה לכך שלמידה לאחר הפרישה אינה חייבת להיות המשך ישיר של מה שעשינו קודם. לפעמים דווקא התחום שלא הכרנו הוא זה שמכניס לשבוע עניין חדש.

איך חיי חברה וטיולים הופכים את הגיל השלישי לתקופה של צמיחה?

הצורך בשייכות, במסגרת ובחברה אנושית אינו נעלם עם השנים, אבל האופן שבו בונים את חיי החברה יכול להשתנות. במקום לנסות לתאם מפגש שבועות מראש, פעילות משותפת בסביבת המגורים יוצרת הזדמנויות להיפגש סביב משהו שכבר ממילא מעניין אתכם.
בדיור מוגן הפעילות גם לא חייבת להישאר בין קירות הבית. צביקה פרבר, דייר הבית בצומת סביון, מארגן טיולי ג'יפים בוטיק לשלושה־ארבעה דיירים בכל פעם. הוא מדריך, נוהג ומלווה, ולפני כל טיול יוצא לסיור הכנה: בודק את תנאי השטח, מסמן נקודות ציון ואוסף את הסיפורים שילוו את הדרך.
כאשר קבוצת אנשים מתארגנת לטיול, לערב מוזיקה, למשחק או למפגש תרבותי, נוצרת הזדמנות להכיר אנשים דרך עניין משותף ולא רק משום שהם גרים באותו מקום. כך חיי החברה אינם עומדים בפני עצמם כ"משימה", אלא משתלבים באופן טבעי בתוך השבוע.

איך בונים סדר יום שלא מרגיש כמו עוד לוח משימות?

אחרי שנים שבהן היומן הוכתב במידה רבה על ידי עבודה, פגישות ומחויבויות, אין סיבה להפוך גם את השנים לאחר הפרישה, למרוץ בין משבצות. יום אחד יכול לכלול פעילות גופנית והרצאה, יום אחר מפגש עם חברים או סדנה, וביום נוסף אפשר להקדיש יותר זמן לעצמכם. המפתח הוא לבחור במה שבאמת מושך אתכם, ולא להשתתף רק מפני שמשהו מופיע בלוח.
כדאי גם להשאיר מקום לשינוי. תחום שמסקרן היום יכול להתחלף בעוד כמה חודשים, וחוג שנכנסתם אליו "רק כדי לנסות" יכול להפוך לחלק קבוע מהשבוע. הגישה הזו עומדת מאחורי המונח הגיל החדש ברשת מגדלי הים התיכון: לא לוח שממלא שעות ריקות, אלא מסגרת שמאפשרת ליזום, לבחור ולהתפתח בקצב אישי כדי למצוא משמעות ולשמור על התנועה.

מה כדאי לבדוק כשבוחנים דיור מוגן עם חיי תרבות ופנאי פעילים?

מספר החוגים לבדו לא מספר את כל הסיפור. כשבוחנים דיור מוגן, שווה להסתכל על סוג הפעילויות, על הגיוון ביניהן ועל האפשרות לבחור בין עשייה קבוצתית לזמן אישי. כדאי לבדוק מה קורה גם מעבר ללוח הרשמי: האם יש תוכן בערב ובסופי שבוע? האם יוצאים לפעילויות מחוץ לבית? האם אפשר לנסות תחום חדש בלי להפוך אותו מיד למחויבות קבועה?
וכדאי לבדוק גם עד כמה לדיירים עצמם יש מקום להשפיע על מה שקורה. שלומית מגיאר הגיעה לבית ברמת השרון כדיירת חדשה שלא הכירה איש. מתוך החוויה הזו היא יזמה קבוצות שיח שמחברות בין דיירים ותיקים לחדשים, ומשלבת במפגשים שירה, פעילויות יצירתיות ונושאים שמעודדים שיחה והיכרות. זו תשובה די ברורה לשאלה איך דיירים חדשים יכולים להשתלב בקהילה הקיימת בבתים ולהרגיש שייכים.

ההחלטה כיצד למלא את השבוע מחייבת לפעמים שינוי בגישה למושג "זמן פנוי". פעילויות לגיל השלישי אינן צריכות רק למלא שעות, אלא להכניס ליומיום תנועה, סקרנות, מפגשים וחוויות חדשות. בדיור מוגן, האפשרות לבחור לצד האפשרות ליזום יכולה להיות לא פחות חשובה ממספר הפעילויות עצמו.

הדרך הטובה ביותר לבדוק אם לוח הפעילויות של מקום מסוים מתאים לכם היא לראות אותו מקרוב. בכל אחד משמונת בתי הרשת אפשר לתאם סיור, לעיין בלוח העדכני ולשוחח עם דיירים. לתיאום: 9167* או דרך טופס יצירת הקשר.

שאלות נפוצות