זה אמיתי: מבוגרים נוטים יותר להפיץ "פייק ניוז" (חדשות כזב)

לצד העלייה בשימוש באינטרנט וברשתות החברתיות בקרב האוכלוסייה המבוגרת, הגיל השלישי מככב גם במחקרים שבוחנים הפצה של "חדשות כזב" ברשת. למה זה קורה ומה אפשר לעשות כדי לא ליפול בפח?

 בשנים האחרונות כבר ממש לא חריג לראות נכדים שמתכתבים עם סבא וסבתא בווטסאפ, מקבלים מהם ברכות בפייסבוק או משתפים איתם סרטונים חמודים שראו ביוטיוב. מנתונים שפרסם מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, עולה כי אם ב-2002 רק 6% מאוכלוסיית בני גיל הזהב בישראל השתמשה באינטרנט, ב-2015 כבר דובר על כ-49%, נתון שממשיך כמובן לצמוח גם בשנים האחרונות. היכולת למצוא מידע ברשת ולשתף אותו היא הכרחית ומבורכת במציאות של ימינו, אבל מחקרים מסוימים מראים שהיא מביאה איתה גם אתגרים מסוימים. אחד מהעיקריים שבהם, עונה לשם "פייק ניוז".

"פייק ניוז" למתחילים

המושג של "פייק ניוז" או "חדשות כזב" מתייחס למצב של הפצת מידע שמתיימר להיות אמין ואמיתי, כאשר בפועל מדובר בהמצאה שיכולה להטעות את הקורא. בחלק מהמקרים המטרה היא להשפיע על הדעה של מקבל הידיעה ובאחרים מדובר בכלי שמיועד לקבל ממנו כסף או פרטים אישיים.

מאיפה מגיע "פייק ניוז" ברשת? כיום, כבר נדמה שהשאלה היא "מאיפה לא?" גופים רבים ומשתמשים עצמאיים שולחים ספאם (דואר זבל) במיילים ורבים מהם גם משתפים את המידע ברשתות החברתיות. אחרים מפרסמים ומפיצים מידע מוטעה או כזה שעבר מניפולציה, משום שהם בעלי אינטרס מסוים. משם, המידע נע במהירות עצומה באמצעות משתמשים פרטיים, שלא תמיד יודעים להבחין מתי מדובר במקרה אמיתי ומתי לא. אלה יכולות לדוגמה להיות בקשות לתרום כסף לחולה סופני, שכלל לא קיים במציאות או שאינו קשור למקרה, או צילום מסך של ידיעה חדשותית שמתבררת כזיוף מוחלט.

ממצאי מחקרים עדכניים, שהתעמקו בחוליית ההפצה בשרשרת הלא נעימה הזו, מצאו שמי שמאמינים ומפיצים הכי הרבה "פייק ניוז" הם דווקא האוכלוסייה המבוגרת, של גולשים מגיל 65 ומעלה. במחקר שפורסם בתחילת 2019, בחנה קבוצת חוקרים מהאוניברסיטאות פרינסטון וניו יורק את חשבונותיה של קבוצת מדגם שכללה 3,500 משתמשים אמריקאים, ובדקה מה פרסמו הגולשים במהלך הקמפיין הנשיאותי של 2016 ולפניו. זאת, במטרה לבחון אילו מדדים משפיעים על הפצת "פייק ניוז" ומי הקבוצה שהפיצה הכי הרבה ידיעות כוזבות.

החוקרים מצאו כי אחד מהממדים שהשפיע ביותר על הפצת "פייק ניוז" היה אפקט הגיל, מאחר שכמות הידיעות הכוזבות שהפיצו בני 65 ומעלה הייתה כמעט פי 70 מזו של קבוצת הגיל הצעירה ביותר. החוקרים העריכו שהסיבה לכך היא העובדה שבני הגיל המבוגר פגשו את האינטרנט בשלב מאוחר יותר בחייהם, ולכן הם לא תמיד ערניים להטעיות הנפוצות שקיימות בו.

האם אפשר להימנע מהפצת "פייק ניוז"?

אם גם אתם מצאתם את עצמכם משתפים ידיעה שקרית שלא ביודעין, החדשות הטובות (והלא "פייק" בכלל), הן שאפשר להפחית מהסיכון ליפול בפח בעתיד. ראשית, גלו תמיד חשדנות כלפי ידיעות שמגיעות ממקור לא מוסמך. אם חבר שלכם בפייסבוק משתף ציטוט שקרא, אל תניחו מראש שמדובר בעובדות מבוססות. חפשו את המקור לידיעה, כלומר האתר בו היא פורסמה בפועל, ואל תסתפקו בסיכומים או בצילומי מסך. ייתכן שהציטוטים עוותו או שהצילום זויף לחלוטין. אם אתם צופים בסרטון, נסו להבחין בפרטים שיעזרו לכם להבין אם הוא אכן צולם במקום שבו נטען שהוא צולם ואם אין פרטים המעידים על כך שהוצמד לאירוע שונה.

קיבלתם צילום ואתם רוצים לוודא מה המקור שלו? נסו להיעזר בכלים של גוגל. אם אתם גולשים בדפדפן של גוגל, לחצו על התמונה באמצעות הכפתור הימני של העכבר ובחרו ב"חיפוש התמונה בגוגל" אוSearch Google for Image. במקרים רבים, גוגל ימצא עבורכם את המקור האמיתי. יכול להיות שתגלו שהילד החולה מרעננה שמבקשים לשתף את תמונתו, הוא למעשה ילד צרפתי שהבריא כבר לפני מספר שנים. הרשת היא מקור מצוין למידע, אבל גם לחצאי אמיתות וזיופים. בדקו פעמיים לפני שאתם משתפים, והיוועצו עם בני משפחה וחברים אם אינכם בטוחים במידע שלפניכם.