מהביטקוין ועד למונרו: המדריך למטבעות הדיגיטליים שמשגעים את העולם
- 29
- מאי,
- 2019
כלי נגישות
כלי נגישות
אמצעי התשלום ששימשו את בני האדם לאורך ההיסטוריה, עברו מספר גלגולים לפני שנעצרו על המטבע שכולנו מכירים.
בהשוואה לסחר חליפין שאילץ מוכרים וקונים לעבור דרך מסורבלת לפני סגירת עסקה, שימוש במטבעות סיפק מענה פשוט לקשיים פרוצדוראליים והעניק את היכולת לתמחר ביעילות מוצרים או שירותים.
אם נדמה היה שנמצא הפתרון הנוח והיעיל ביותר, כניסתם של שחקנים חדשים בדמותם של מטבעות דיגיטליים לעולם המסחר, שינתה את התמונה.
מה הסיבות שהובילו לכך ועל אילו צרכים הם עונים?
עשר שנים חלפו מכניסתו לשימוש של הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון, ומאז הצטרפו אליו גם מטבעות נוספים בהם הלייטקוין, הריפל, האת'ר והמונרו.
להבדיל מהשקל שנמצא בפיקוח בנק ישראל, מטבע דיגיטלי מבוסס על קוד תוכנה שפיתחו אנשים או גופים פרטיים, באופן שמאפשר להנפיק כמות מוגבלת שיכולה לגדול במידת הצורך.
עסקה שנעשית באמצעות רוב המטבעות הדיגיטליים נרשמת בכל המחשבים שעליהם התוכנה רצה, במטרה למנוע תרמיות ושכפולים.
מבנה הנתונים הזה נקרא "בלוקצ'יין", שרשרת בלוקים מוצפנים של מידע. הגישה ל"ארנק" הדיגיטלי נעשית באמצעות קוד אישי,
אך למרות שמדובר בפעילות מקוונת היחס אל המטבעות דומה ליחס לכסף מזומן. מסיבה זו, אובדן של קוד דומה לאובדן מזומן.
מהם יתרונותיו של מטבע דיגיטלי? מאחר שמדובר במטבע מבוזר שאינו שייך לבנק מסוים או למדינה ספציפית, אין מיסוי או תשלומי עמלה על עסקאות שמבוצעות באמצעותו.
בנוסף, היעדר הפיקוח של מדינות מונע מהן להשפיע על שעריהם של המטבעות והיחידים שמשפיעים עליהם הם למעשה המשתמשים עצמם.
האם ישנם הבדלים בין המטבעות השונים? מטרתם של המטבעות הדיגיטליים זהה, אך בשעה שחלקם מאפשרים מעקב אחר הפעולות שמבוצעות וזיהוי של המשתמשים שמבצעים אותם,
המונרו למשל מיועד להעניק למשתמשים בו אנונימיות מקסימלית ולכן מבוסס על אמצעים שמונעים זיהוי ומעקב אחריהם.
האם ניתן להשתמש בהם ביומיום? במקור המטבעות הדיגיטליים יועדו למסחר יותר מאשר לתשלום בעבור שירותים ומוצרים באופן יומיומי, אך לאחרונה נראה שחברות שונות ברחבי העולם בוחנות את האפשרות לתת להם לגיטימציה.
למרות שעדיין לא מדובר ברכישה חופשית באמצעות מטבעות חדשים בחנויות אופנה או בסופר מרקט, ייתכן שגם זה יקרה בשלב מסוים.
מדינות רבות מתייחסות למטבעות דיגיטליים באופן דו-ערכי. מחד, הן אינן מוציאות מחוץ לחוק את השימוש בהם, אך מאידך הן גם אינן מתייחסות אליהם כאל מטבעות רגילים. ראשית,
משום שהתנודות החדות בשערי המטבעות הדיגיטליים מגבירות את הסיכון שבמסחר בהם. שנית, מאחר שהאפשרות בביצוע עסקאות מרחוק ובאופן אנונימי,
מעוררת את החשש שהמטבעות עשויים לשמש להעלמות מס או לשרת גופים עברייניים וארגוני טרור בפעילות שאינה חוקית.
גם בישראל השימוש במטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין למשל, אינו מנוגד לחוק. עם זאת, בתחילת 2018 קבעה רשות המסים שהמטבעות הללו מוגדרים כנכסים ולא מטבעות, ולכן עליהם יחול מס רווחי הון בדומה לזה שחל על נכסים שונים אחרים.
סוחרים שההשקעה במטבעות הדיגיטליים היא הכנסתם העיקרית, ישלמו עליהם מס הכנסה ומע"מ.
לצד כניסתם של מטבעות דיגיטליים חדשים והתרחבות בפעילות הנעשית באמצעותם, חלקם ממשיכים לסבול מתנודות בשעריהם שהופך את המסחר בהם לפעילות ברמת סיכון גבוהה.
בנוסף, חברות שעוסקות במסחר במטבעות דיגיטליים או מנהלות תיקי לקוחות שמשקיעים בהם, סבלו לאורך השנים מגלי פריצות שהובילו לאובדן מיליוני דולרים.
שילוב הגורמים הללו העלה את התהייה האם עולם המטבעות הדיגיטליים יצליח לשרוד בהצלחה, או שמא חלקם ייעלמו עם הזמן.
התשובה היא עדיין לא חד משמעית, ונראה שההתפתחויות בעולם הדיגיטלי צפויות להביא עמן הפתעות גם בהמשך.
הארנק המסורתי עדיין לא נפרד מאתנו, אך מוקדם לדעת אם לא יתלווה אליו בשנים הקרובות גם ארנק דיגיטלי באופן קבוע.
