מעניין לחיות פה | 6010*
כניסה לפורטל הדיירים כניסה לפורטל הדיירים
ברוכים הבאים לרשת מגדלי הים התיכון

בוא/י לגלות מה הופך את הדיור המוגן ברשת מגדלי הים התיכון לחוויית מגורים ברמה אחרת. בבעלות הרשת שבעה בתי דיור מוגן פעילים, המציעים דירות יוקרה אטרקטיביות ובסגנונות שונים, המספקים חווית מגורים וקשת רחבה של שירותים.

סגירה x
שתפו שלחו במייל הדפיסו

אירוע מעניין

כמיטב המסורת של הבית בכפר סבא, התכנסו באחד מימי שבוע הספר לאירוע הדגל – כנס הספרניות הרשתי של מגדלי הים התיכון.

אין על קבלת הפנים של הבית בכפר סבא, אנו חוזרים ומציינים זאת מידי שנה והאירוח רק הולך ומשתבח עם השנים. השנה גדל מאד מספר המשתתפים מהבתים האחרים ברשת, והגיעו – לראשונה – גם ספרניות מירושלים.

נושא  הכנס הוקדש לשנת השבעים למדינה וחלקנו כבוד לספרות העברית, לנכסי צאן הברזל שלה כפי שכל משתתף ומשתתפת בחרו להציג. במקום הראשון בלטה תחרות צמודה בין שני נפילים  עמוס עוז ומאיר שלו שהובילו ממש צמוד ומיד לאחריהם דוד גרוסמן, ס. יזהר וכמובן הסופרים הוותיקים אלתרמן ועגנון.

מתק נוסטלגי שמאד מתקשר להקמת המדינה סיפקה יעל גורי בתו של חיים גורי שכיבדה את הנוכחים בהרצאה מרתקת על אביה אותו הקפידה לכנות במהלך ההרצאה  בשמו המלא – חיים גורי. ולמרות שהמעיטה לחשוף  את הפן האישי ביחסי גורי האב ומשפחתו, ציינה יעל שאחיותיה והיא נהגו לאמור שלאבא גורי יש 4 ילדים. 3 הבנות וארץ ישראל. ניתן היה לחוש זאת בצורה בה תיאר את הארץ כשהוא משתמש בביטויים כמו – "ארץ ישראל כואבת לי" אותו נהג לאמור בשנים האחרונות כשרצה להביע כמה קשה וכואב לו מה שקורה במדינה.  בהרצאתה – "אני מלחמת אזרחים" – הדגישה יעל את מערך הניגודים בשירתו של גורי. גורי נהג להגיד: "מערכת הסתירות בנפשו של משורר מאפשרת לו לכתוב".  כבר כאיש צעיר ידע גורי שיש בו נפש שסועה, וקרא לעצמו "ילד עצובי".

את השיר "אני מלחמת אזרחים" כתב גורי בשנת 1960 וטען שמלחמת האזרחים בנפשו הולכת וגדלה. הוא  סירב להזדהות עם אחד המחנות והדגיש שמלחמת אזרחים היא משהו כאוב:  "ושם הצודקים יורים ביתר הצודקים". גורי בא מבית אתאיסטי, אך 'אלוהים' מופיע פעמים רבות בשיריו כשהוא מדבר על "אלוהי המשוררים".

בשנת  1947הוא נשלח לאירופה מטעם ההגנה לטפל בשרידי יהדות הונגריה. הוא הרגיש רגשות אשמה על שהוא נוסע לשם, כשחבריו מההגנה כאן נלחמים ונופלים. ניסו להרגיע אותו שהוא עושה שם עבודה חשובה ביותר. מאחר שלא ידע הונגרית ויידיש, התחבר לאנשים דרך לימודי קפא”פ (קרב פנים אל פנים) ושירים ישראליים. אחרי שחזר מהונגריה כתב "לפעמים אני חולם חלומות שחלמו אחרים" – הייתה אצלו הפנמה חזקה של הזהות היהודית. יעל, בתו, עוסקת בהמשך לאביה בספרות ובחינוך ולאחרונה כמובן בהנצחת מורשתו.

אחרי הפסקה קצרה ערכנו דיון בין הספרניות  בבתים השונים ברשת. וכבכל שנה כולם התגאו בספריה המאורגנת שלהבית בכפר סבא, המתפקדת במקצועיות למופת בהדרכתם של משפחת דיתה ומשה סנה דיירי הבית. נעים היה לראות את הדינמיקה הקולגיאלית והחברית שנוצרה בין הספרניות והספרנים ושמחנו במיוחד כשהשנה הצטרפו בהרכב מכובד גם נציגות הבית בירושלים.